מַה עָשָׂה צִבְעוֹן וַעֲנָה. זִימֵּן חֲמוֹרָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ סוּס זָכָר וְיָצָא מֵהֶן פִּרְדָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם. אַתֶּם הֵבֵאתֶם לְעוֹלָם דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקָן אַף אֲנִי מֵבִיא עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִימֵּן חֲכִינָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ חַרְדּוֹן וְיָצָא מִמֶּנָּה חֲבַרְבָּר. מִיָּמָיו לֹא יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶֽׁעָֽקְצוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה. נָֽשְׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁבְּעָטוֹ פִּרְדָּה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִּירְדָּה לְבָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לבנה. דחיוורן ריש כרעה:
שבעטתו פרדה. בו וחיתה המכה:
חברבר. מין נחש צפעוני והוא הערוד:
זימן חכינה. נחש:
חרדון. הוא מין הצב:
הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֲבָל עָלוּ בְּמַחְשָׁבָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. הַכִּלְאַיִם וּבְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּא וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֵת הַיֵּמִים בַּמִּדְבָּר. מַהוּ יֵימִים. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן סִימוֹן אוֹמֵר הֶמִיּוֹנֹס וְרַבָּנָן אָֽמְרִין הֵיימִיס. חֶצְיוֹ סוּס וְחֶצְיוֹ חֲמוֹר. 60b וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּס וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּנְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִיוֹן תְּהוֹן זְבַנִּין אִילֵּין דְּאוּדְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
כלאים. הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור:
הכלאים. באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו':
המיונס. מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו:
חציו סוס וחציו חמור. והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן:
ואלו הן הסימנין. להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך:
אין בעיתון מזבנון מוליון. כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן:
האש והכלאים. תוספתא שם:
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּֽסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְייָרֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָֽרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שְׁהִיא תְחִילַּת בְּרִייָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ. פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ:
רַב הוּנָא בְשֵׁם [רַב] רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁכְּבָר שָׁבַת הָאוֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
שכבר שבת האור כל אותו היום. והויא כתחלת ברייתא:
משנה: אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שיאותו לאורו. שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה:
שלפני ע''ז. לפי שאסורין בהנאה:
ולא על הנר של מתים. דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה:
ולא על הבשמיס. בבשמים שהם במסיבה של עכו''ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע''ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו''ם לפי שסתם מסיבת עכו''ם לע''ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע''ז:
מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים. נר משום דלא שבת שהעכו''ם עשה מלאכה לאורו וקי''ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה:
הלכה: תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָֽרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ בִּמְעַשֵּׁין לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
קיימונה. תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו''ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני':
גמ' מהו פליג. אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני':
עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָֽרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָֽרְכִין עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
משתמש לאורה. דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת:
ואינו משתמש. שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא:
עששית. שהיתה דולקת מע''ש אע''פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ''ה:
אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב אָמַר יְאוּתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר יְעוּתוּ. מַאן דָּמַר יְאוּתוּ אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם. מַאן דָּמַר יְעוּתוּ לָדַעַת לָעוּת אֶת עָיֵף דָּבָר. תַּמָּן תַּנִּינָן כֵּיצַד מְאַבְּרִין אֵת הֶעָרִים. רַב אָמַר מְאַבְּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר מְעַבְּרִין. מַאן דָּמַר מְאַבְּרִין מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. וּמַאן דָּמַר מְעַבְּרִין כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גוֹיִם. רַב אָמַר עֵידֵיהֶן וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵידֵיהֶן. מַאן דָּמַר אֵידֵיהֶן כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וּמַאן דָּמַר עֵידֵיהֶן וְעֵידֵיהֶם הֵמָה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבוֹשׁוּ. מַאן מְקַייֵם שְׁמוּאֵל טַעֲמֵי דְּרַב וְעֵידֵיהֶם הֵמָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְבַיֵּשׁ אֶת עוֹבְדֵיהֶן לְיוֹם הַדִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
לדעת לעות וגו'. ויעותו לשון עת היא:
וְאֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. דָּרַשׁ רִבִּי זְעִירָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וַיַּרְאְ אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְאַחַר כַּךְ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחוֹשֶׁךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה כַּךְ דָּֽרְשׁוּ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים אַבְדָּלָה וַדַּאי. רִבִּי יְהוּדָה בֵּי רִבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. מָֽשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אִיסְטְרַטֵיגִין זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם. קָרָא לָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ הַיּוֹם יְהֵא תְחוּמָךְ. קָרָא לְשֵׁנִי וְאָמַר לוֹ הַלַּיְלָה יְהֵא תְחוּמָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹמֵר. לָאוֹר אָמַר לוֹ הַיּוֹם יְהֵא תְחוּמָךְ וְלַחוֹשֶׁךְ אָמַר לוֹ הַלַּיְלָה יְהֵא תְחוּמָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקוֹמוֹ. יָדַעְתָּ אֵי זֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֵיכָן נִגְנָז. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אֲנָא אֲמָרִית טַעֲמָא יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם מִשֶּׁיָּצָא עוֹשֶׂה שָלוֹם בֵּינֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'. מכאן שאינו ניכר הבדלה בין חשך לאור עד שיראה את האור ויכול ליהנות ממנו כדכתיב כי טוב. ובב''ר פ' ג' גריס הא דר' יהודה בר' סימון אחר זה מיד וניחא האי גירסא טפי דעלה קאמר הבדילו לו כלומר דויבדל דקרא אאור לחודיה קאי והיינו שהבדיל מן החושך את האור לומר שכשנהנין ממנו להאיר מתוך החשך אז הוא דמברכין עליו. ומה שפירש המ''כ שם אל תשגיח שכתב זה בשם פירש''י ואל תאמין:
אבדלה ודאי. כלומר ממש ועלה דשייך המשל דלקמן וכן הוא בב''ר שם דכך הוא הנמשל שההבדלה הוא בין שניהם לפלוני זה בתחומו ולפלוני זה בתחומו:
איסטרטיגין. ממונים לאיזה ממשלה:
הוא שאמר הקב''ה לאיוב המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקומו כך הוא הכתיב במקרא ודריש כפל הלשון בקר ושחר וכן ה''א יתירה של ידעתה אלא דה''ק אם צוית להבקר וידעת להשחר שהוא האור להיות מקומו לבקר והוא היום וה''א של ידעת גורע ומוסיף לתיבת שחר שלאחריו והוא מלשון ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמני:
ידעת איזה מקומו וכו'. זהו כעין דרשה אחרת וכלומר ויש לדרוש ג''כ מלשון ידיעה אם ידעת היכן מקומו של האור הנגנז:
אנא אמרית טעמא. לדרשת ר''י ור''ל דלעיל דקבע לכל אחד ואחד תחומו שלא יהו מדיינין זע''ז דלאו מפסוק דכתובים אנו צריכין ללמוד זה אלא מקרא הקודם בנביאים דכתיב יוצר אור וגו' משעה שיצאו ונבראו עשה שלום ביניהן וקבע לכל אחד ואחד תחומו:
וְלֹא עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא הִיא שֶׁל גּוֹיִם הִיא שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. תִּיפְתָּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא היא של גוים היא של ע''ז. והא תנא ליה רישא והך סיפא למה לי:
תיפתר. להך סיפא דבע''ז של ישראל קאמר:
וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בִּנְתוּנִין לְמַעֲלָה מִמִּיטָּתוֹ שֶׁל מֵת. אֲבָל אִם הָיוּ נְתוּנִין לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֵת מְבָֽרְכִין. אֲנִי אוֹמֵר לִכְבוֹד הַחַייִם הֵן עֲשׂוּיִן.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מָבוֹי שֶׁכּוּלּוֹ גוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד דָּר בְּתוֹכוֹ וְיָצָא מִשָּׁם הָאוֹר. מְבָֽרְכִין עָלֶיהָ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין מְבָֽרְכִין לֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּטִבֵּרִיָּא וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִין וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל אוֹר עֶרֶב שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִין שֶׁאֵינָן אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
שאינן עשוין אלא לדבר אחר. לגמר בהן את הכלים ולא להריח ובטבריא היו נוהגין לעשות קודם ליל שבת ובציפורי במ''ש וגם בלילה של ע''ש:
תַּנִּי גּוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִדְלִיק מִגּוֹי. נִיחָא גּוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ גוֹי מִגּוֹי. אַשְׁכַּח תַּנִּי גוֹי מִגּוֹי אֵין מְבָֽרְכִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ניחא גוי שהדליק מישראל. דלא נעבד' בו עבירה דודאי ישראל משתחשך הוא שהדליק אלא ישראל מגוי קשיא הא לא שבת אצל הגוי ומעת' אפי' גוי מגוי יברך כלו' דאי אמרת דהיינו טעמא דישראל שהדליק מגוי מברך עליו דהך שלהב' קמא דאיסורא אזל ליה אי הכי אפי' גוי מגוי נמי יהא מותר ואנן אשכחן ברייתא דתני גוי מגוי אין מברכין ולא משני מידי. של אור ע''ש. של ליל ע''ש:
תני. בתוספתא שם גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי מברך עליו:
חֲמְשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגַחֶלֶת וַחֲמִשָּׁה בְּשַׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין 61a בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וְשַׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הַנָּאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַייָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. מְבָֽרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רִבִּי חִייָא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָֽרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַרְצִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בַּר סִימַאי בִּלְבַד הַנִּקְטֶפֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
ובלבד הנקטפת. דהאש מגחלים לוחשות נקטפת מעט למעלה ושיעורו אם מכניס הקיסם ביניהן דולק הוא מאליו:
גחלת של הקדש מועלין בו. דאית בה ממשא כדתנן בפ' משילין וגריס נמי התם להא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source